This story appears in the July 2017 issue of National Geographic Traveler magazine, Israel edition.

Mozambique, Africa's new Riviera

Photographs by Eddie Gerald

כתב וצילם אדי גרלד

2,500 הקילומטרים של קו חוף באוקיינוס ההודי התברכו באיים יפהפיים,
 

שמורות טבע ימיות ומורשת תרבותית שנטבעה על ידי מאות שנים של השפעות ערביות, פורטוגליות ואפריקניות. מבנים קולוניאליים נטושים באי איבו ( Ibo ) שבארכיפלג של קירימבס ( Quirimbas ) נהפכו ללודג'ים מפוארים, בסיסי יציאה נוחים ומפנקים לפעילויות מגוונות מעל ומתחת למים. איונים קטנים עם רצועות חוף לבנות, שנראות כאילו נלקחו מגלויות שעברו פוטושופ מתקדם, נמצאים במרחק שיט של שעות אחדות. האזור כולו התברך באתרי צלילה מהיפים בעולם.

בקיץ הזה מוזמביק תציין 42 שנות שחרור מהקולוניאליזם הפורטוגלי. לאחר שהתאוששה ממלחמת אזרחים קשה שהתנהלה במשך 16 שנים והעיבה על ראשית עצמאותה, הארץ מתמלאת ביטחון וחיוניות מחודשת, וכיום היא אחת המדינות הצומחות במהירות הגדולה באפריקה ובעולם כולו. לכך יתרמו גם מאגרי הגז הטבעי העצומים שלחופיה.

כשאנו מביטים מטה מהמטוס הדו–מנועי הקטן לעבר המים הצלולים והשקופים, נפרש לעינינו מצע אלמוגים. מי הים חמימים במשך כל השנה, ויש בהם מגוון עצום של דגים ושאר יצורי ים ססגוניים.

המטוס נוחת על כר דשא בין מטעים ירוקים. באי יש ארבע מכוניות וכ–5,000 תושבים שמתפרנסים בעיקר מדיג וגידול קפה. חלק מהם עובדים בצורפות, אמנות שאותה ירשו מהערבים ששלטו כאן ואשר עסקו, בין היתר, בסחר בעבדים ובמסחר ימי בין אפריקה לחצי האי ערב. רצועות הכסף הדקות מעובדות בתוך מצודות פורטוגליות, לבנות מבחוץ ואפלוליות מבפנים. את האווירה משלימות נשים שפניהן מרוחות במסכה העשויה משורש עץ כתוש, בעלת סגולות רפואיות, אשר מעניקה הגנה נחוצה מהשמש האפריקנית שהפכה להיות אחת מסמליה של מוזמביק.

במפרשי סירת הדאו המסורתית, המפליגה לעבר האי מטמו ( Matemo ) נושבת רוח עצלה. האי שנופו משתנה עם תנועת הגאות והשפל מאוכלס רק בקומץ דייגים, וחופיו הלבנים ריקים מתיירים. בלילה, כשהולכים בתוך המים הפושרים לאורך החוף בחושך המוחלט, והכוכבים עוטפים ומחבקים, אפשר לשכוח מאין באנו ולאן אנחנו הולכים.

המפגש הזה עם הנוף תמיד יוצר אצלי תחושה של משהו נשגב, שקשה מאוד לבטא באמצעות המצלמה. איך מצלמים שקיעה יפה בלי שתיראה כמו גלויה? אני מנסה לחפש משמעות ואמירה בכל תמונה, אבל כאן אני משחרר מעט. השקיעות הן כה יפות עד שכל מה שנותר הוא לצלם בחדות התופסת פרטים שהעין לא מבחינה בהם. רק אחרי כן, בעריכה ובהגדלה, אני רואה את הפרטים האלה. את זוג העופות הרוקד מעל, את הדייג שם בקצה ואת הצללית שהמנגרוב מטיל על המים. ואני שוב מתפעם.

הצלם היה אורח חברת ספארי קומפני - www.safari-company.co.il

A hawker showing a capulana a type of a sarong fabric worn primarily in Mozambique at the coast of Maputo