This story appears in the December 2015 issue of National Geographic Traveler magazine, Israel edition.

Azerbaijan Today

Story by Daphne Raz   Photographs by Eddie Gerald

מאת דפנה רז

צילום אדי גרלד

הלהבה הגדולה

אורות שטפו את שלושת המגדלים שצורתם כלהבות. האש המרצדת בכתום, אדום וצהוב התחלפה בדמויותיהם של ספורטאים רצים לכבוד המשחקים האירופיים שהתקיימו כאן שבוע קודם לכן. אלה התפוגגו, ובמקומן צבעו את פני המגדלים דגלי אזרבייג׳ן, שהתנופפו בכוחן של אלפי מנורות לד ולא במשבים היבשים שהקציפו את פניו הכהים של הים הכספי.
 

הייתה זו שעת בין ערביים, אשר בה, כבמטה קסם, באקו נהפכת לפנטזיה מוארת שאפשר להגדירה רק כמשהו שבין טהראן ללאס וגאס. המונים יוצאים אל הבולבר (Bulvar) הטיילת. בעוד אזרבייג׳ן מתדיינת בינה לבין עצמה לאיזו יבשת היא משתייכת, אסיה או אירופה, בדבר אחד היא בטוחה - היא רוצה להיות העיר הנוצצת ביותר באזור, ויש לה את האמצעים לעשות זאת. בעת שאנחנו נרעשים ממציאת המאגרים לחופינו, ומתווכחים בלהט על מתווה הגז וכיצד נוכל להבטיח שחלק מהעושר ייפול בחלקנו, אזרבייג׳ן כבר מזמן נבנתה מאוצרותיה, שלא היה כל צורך לקדוח במשך שנים כדי לגלותם.

מוקדם יותר, בשעות אחר הצהריים, נסענו במעלה הגבעה שעליה ניצבים מגדלי שלוש הלהבות. חלונותיהם השקופים באור היום לא רמזו על המהפך שהם יעברו עם רדת החשכה. מעבר לצומת ניצב בניגוד, חמור סבר, מבנה סובייטי המאכלס את הפרלמנט של אזרבייג׳ן.

הלאה במעלה ההר השתלחה הרוח, הנושבת כאן תדירות, בדגלים המתנוססים מעל שדרת המרטירים, הקדושים ( Shahidlar Hiyabani ). האתר מנציח את הרוגי ההתקוממות במשטר הסובייטי בינואר 1990 ואת עשרות אלפי קורבנות הסכסוך עם ארמניה באזור המריבה קרבאך (  Karabah ) - אירועים אשר עיצבו את הנראטיב האזורי. פניהם של גברים, נשים ונערים, ניבטות משורות מצבות השיש השחורות. זהו סיפור מורכב, שהשחקנים בו, נוסף על האזרים, הם הסובייטים, הארמנים והטורקים. אלא שכאן, בניגוד לסיפור של רצח העם הארמני, הסובייטים והארמנים הם הרעים ואילו הטורקים הם הטובים שנחלצו לעזרה.

האירועים האלה לא מנעו מאזרבייג׳ן לפתוח בתנופת בנייה מחדש, שמומנה מאוצרות הגז והנפט הנדיבים שלה ובוצעה ביד רמה על ידי היידר אלייב, שלקח את מושכות המדינה לאחר התפרקות ברית המועצות. גם היום, לאחר מותו, שמו ופניו של אלייב מתנוססים כאן על כל שלט ומבנה, על כל מפעל ואתר ציבורי. גם נכסים שאינם נושאים את השם בגלוי, סביר שיש להם קשר למשפחתו ולבנו, אילהם, שירש את מקום האב.

 

בראש גבעת הזיכרון קבועה מצבה שבוערת בה אש תמיד. העיר, המקושרת לגבעה באמצעות רכבל, נפרשה למרגלותינו מבעד לאובך - ספק ערפל ספק זיהום. או אולי מקורו בסופות החול המנשבות ממזרח, שהרי הרוח תמיד מביאה לכאן משהו. 

Slideshow with Azeri music. 2:01 minutes.

מבט הסורק את חוף הים מגלה עבודות בנייה שמתבצעות בטיילת הישנה. הן יוסיפו לה את הקילומטרים שיזכו אותה בתואר טיילת החוף הארוכה בעולם. בקצה הטיילת החדשה עומד אולם הקריסטל ( Crystal Hall ) שנראה כעשוי מקיפולי נייר. הוא נבנה לכבוד תחרות האירוויזיון שנערכה כאן ב-2012 . דוז פואה לשייכות לאירופה. בסמוך ניצב תורן בגובה 160 מטרים שנטען כי הוא השני בגובהו בעולם (אחרי התורן המגלומני של טורקמניסטן), וגלגל ענק המסתובב לאטו. כולם מחכים לחשכה כדי להרשים באורותיהם הצבעוניים.

הלאה משם נראה מבנה המעוצב כשטיח מגולגל, ואפשר לנחש שהוא מוזיאון השטיחים, ואחר בצבע נחושת שצורתו ככלי נגינה מסורתי והוא, איך לא, מוזיאון המוקדש למוזיקה העממית האזרית.

מעט פנימה מהחוף משתרע כתם בצבע המדבר - זוהי העיר העתיקה של באקו. החומות ומגדל האבן שניצב בכניסה, ארמון שליטי שושלת שירוונשה ( Shirvanshah ) ומבני הקרוואן סראי העתיקים, שכאילו עומדים ומחכים לשיירות הגמלים שפניהן לדרך המשי, אינם מותירים ספק שאנו במרכז אסיה.